10 כללי עשה למנכ"ל שיובילו את הארגון למשבר הבא
מויש אבן ניר / אגדה אסטרטגיה
מה לי ולניהול משבר תנובה? האמת שבמקרה זה לא היה לי כלום עם המשבר בתנובה... בעצם לא לגמרי מדויק, היה משהו, זוכרים את המחאה החברתית שהוציא חצי מיליון אנשים לרחובות? הייתי שם. נגד תנובה, נגד הקוטג', נגד הגבינה הלבנה, נגד הגבינה המלוחה, נגד היוגורט, נגד כל דבר ואשתו. כשהתחולל המשבר בתנובה הבנתי שאני אחראי, כמו רבים וטובים, למשבר.
מכיוון שיש לי אחריות למשבר שיצרתי ועלי להביא פתרון, אז הנה 10 תובנות שאולי יוכלו לעזור לתנובה במשבר הבא שכבר דופק בדלת:
1. שב ואל תעשה כלום. חוסר עשייה מוחלט הוא נפלא. כשיש לך מוצר טוב, כמו למשל הקוטג' הלבן עם הציור של הבית, המוצר ימכור את עצמו מאות שנים גם בעידן בו ירחפו חלליות מעלינו בצבעים שונים והמוח יהיה ביוני, מתוכנת לחלוטין ובשליטת האח הגדול.
2. העלה מחירים באופן קבוע. אל תפסיק כל עוד אינך רואה שורה של מאות עגלות שופרסל ליד משרדך, שבהן מתנועעים תינוקות עצבניים (איזה תינוק רוצה טיול למשרדי המנכ"ל ועוד ביום חם?) ומנועי דחיפה בדמות הורים עצבניים לא פחות נושאים שלטים כמו "תנובה בת...." (רמז, הכוונה לא לשנת ההקמה של תנובה)
3. אל תקשיב ללקוחות. אין צורך. לקוח הוא נודניק סדרתי. כל הזמן דורש ומתלונן. לחנך אותו זו משימה בלתי אפשרית. אם נקשיב לו בוודאי נשמע כמה לא השבענו את רצונו, כמה טעינו. נו מה, אנחנו צריכים בעיות? עם הזמן לקוחות יתרגלו לאי הקשבה ותראה כמה כסף תוכל לחסוך בצמצום מחלקת השירות.
4. אל תיקח אחריות על משבר. בשום אופן. אחריות מחייבת עשייה, עשייה עולה כסף, עשייה מחייבת אותנו לבחון מאיפה נפל עלינו הדבר הזה ולמה ואיפה טעינו. הסתר מידע. מומלץ לאמץ את הגישה הפולנית ולשבת בשקט בחושך. מסר מצוין לעובדים. כך הדברים מסתדרים בסוף איכשהו.
5. אל תטפח עובדים. טעות המפתה מאד ליפול בפח. עובדים מתרגלים לטוב, מתרגלים שהם שותפים להחלטות, ששומעים את דעתם ולפתע יש להם הרבה מה להגיד, במיוחד לפני משבר. תמיד יש להם הרגשה שהם יודעים קודם. למי יש זמן ורצון לשמוע אותם, שיגידו תודה שיש להם מקום עבודה מסודר שמאפשר להם להתפרנס. זה מספיק.
6. התעלם מסימנים מוקדמים. מורל נמוך, אי שקט, שמועות משמועות שונות במסדרונות וליד מכונת הקפה, רווחיות נמוכה, תזרים מזומנים שלילי, גרעון בהון חוזר, אי עמידה בהתחייבויות, מגמה של ירידה במכירות, בקרת איכות לקויה, מצוין. ככה עובד ארגון. תתעלם. הכי בריא ופשוט.
7. עזוב אותך מתרבות ארגונית. תרבות היא מושג שהמציאה חנה בבלי. חיבור בין מושגים חברתיים כמו ערכים ונורמות לבין מושגים ניהוליים כמו יעילות ורווחיות – לעולם לא ייפגשו, ונועדו מראש לכישלון. חבל על המאמץ לשנות, זה עלול להגדיל את תחושת ההזדהות של העובדים. וחלילה להפוך אותם למשפחה מורחבת. אתה רוצה עובדים כאלו?
8. מהתמודדות פעילה לחוסר אונים. הגישה המוזרה, לפעול לפני שקורה משהו אצלנו, מחייבת להכין תהליך עם מתודולוגיה של התמודדות נכונה וסדר דברים נכון. הערכות כזו מייגעת, מצריכה זמן חשיבה, כתיבה, מומחים, דיון בהנהלה. בשביל מה? עדיף להרים ידיים ולהגיד בפה מלא: אני לא מסוגל.
9. דרקון – אין דבר כזה. ספר ילדים מקסים מספר על ילד קטן בשם בילי, המגלה יום אחד דרקון קטן בקצה המיטה. בני הבית לא מוכנים להכיר בכך שיש דרקון ומתעלמים ממנו עד שהדבר הזה גדל וגדל ובורח כשהבית על גבו. מזכיר משהו כמו התעלמות מהבעיות כשהן קטנות לפני שהן גדלות והבית בורח. אני מציע לך להשמיד את הספר, יש בו מסר רע, ויפה שעה אחת קודם.
10. "אין דבר כזה". אמר ייקה לאחר שהתבונן בגן החיות בג'ירפה במשך שעה תמימה. זה נפלא. כשלא מכירים בבעיות הם פשוט אינן. רק נשמות רעות יכולות לבוא ולומר שמשהו לא עובד אצלנו, שיש קשיים, שהארגון בסיכון, שהניהול לא משהו. שאנחנו נישן בשלווה ונשכח שצריך להתחדש, לשנות. הייקה צדק. אין דבר כזה.
יש לי עוד המון עצות רעות, הרי זה מקצועי כיועץ מומחה. אני מקווה שבתרומתי הצנועה לתנובה יוכלו עוד כמה ארגונים לאמץ את השיטות המוצעות, הן נפלאות לכל ארגון, הן עובדות בכל סיטואציה, והן בנויות על תצפיות בניסיון מצטבר של אי עשייה מבורכת. אין כמו הדחקה כערך מרכזי. ובינינו, יש דבר כזה משבר ארגוני?
ולסיום, כחלק מתהליך אסטרטגי שביצענו אצלנו לאחרונה, אימצנו בחברת אגדה סיסמא חדשה: "האגדה שלך, הדיכאון עלינו". מומלץ לך להישאר בעולם האגדות. אין נעים מזה.